האם גיהינום עליי אדמות או לנצח

אנשים לא הרעיון כמו של גיהינום. אנשים לא רוצים ללכת לגיהינום ולא רוצים להאמין בגיהינום. העד של יהוה לא מאמין בגיהינום. הם מאמינים בזה. אין גיהינום או עונש נצחי. מי שלא למדוד עד הסטנדרטים יהווה יושמד

התנ"ך מלמד את זה. מילות ישו לאשר גיהינום. יש עונש נצחי על חטא

אנשים יכולים לברוח גיהינום. מגיעים לנו גיהינום. אם תשובת הרצון של אדם ופעל ישו. ואז הם יוכלו להימנע מגיהינום. שוב, חזרה בתשובה צורך אדם, ולאחר מכן בצעתי את ישו ולא חטא

הבשורה על-פי מתי 5:22

 אולם אני אומר לכם שאם אדם אף כועס על אחיו, עליו לעמוד לדין. גם מי שיקרא לחברו 'אידיוט!' עליו לעמוד לדין, ואם יקלל את חברו הריהו בסכנת גיהינום

 

 

הבשורה על-פי מתי 8:11-12

  אני אומר לכם שגויים רבים, כמו הקצין הזה, יבואו מכל העולם וישבו במלכות השמים יחד עם אברהם, יצחק ויעקב. ¹² ויהודים רבים – שלמענם הוכנה המלכות – יגורשו לחושך, למקום של בכי וייסורים

 

 

הבשורה על-פי מתי 13:42

  וישליכו אותם לכבשן שישרוף אותם. שם הם יבכו ויחרקו שיניים

 

 

הבשורה על-פי מתי 13:50

  את הרשעים ישליכו המלאכים לאש – שם הם יבכו ויחרקו שיניים

 

 

הבשורה על-פי מתי 22:13

 אז אמר המלך למשרתיו: 'קשרו את ידיו ורגליו והשליכוהו החוצה לחושך, למקום שבו יש רק בכי וחריקת שיניים

 

 

הבשורה על-פי לוקס 13:24-28

 "'אבל אכלנו ושתינו איתך ואף לימדת ברחוב שלנו,' תגידו. ²⁷ והוא ישיב: 'אני אומר לכם שאני לא מכיר אתכם. הסתלקו מכאן, רשעים שכמותכם!'

²⁸ "אתם תהיו מחוץ למלכות האלוהים, במקום שיש בכי וחריקת שיניים, כשתראו את אברהם, יצחק, יעקב וכל הנביאים. 

אגרתו השנייה של פטרוס השליח 2:17

  אנשים אלה הם כבארות מים יבשות, שמבטיחים הרבה ואינם מקיימים דבר; הם נסחפים כעננים בסערה. דינם נגזר להישאר באפלה לעולם ועד

 

 

אגרת יהודה 1:13

 אנשים אלה משאירים אחריהם תמיד רק בושה וחרפה, כמו הרפש שפולטים גלי הים לחוף. בכל מקום שהם עוברים בו הם מבריקים ונוצצים כמו כוכבים, אך אלוהים הכין בשבילם חשכת עולם

 

 

התגלות 14:9-11

 מלאך שלישי בא בעקבותיהם וקרא בקול: "כל המשתחווה לחיה ולפסל-דמותה, וכל הנושא את סימן החיה על ידו או על מצחו, ¹⁰ ישתה מיין זעם אלוהים, שנמזג בלתי-מהול בכוס זעמו של אלוהים, ויעונה באש וגופרית בנוכחות המלאכים הקדושים והשה. ¹¹ עשן ייסוריהם יעלה לנצח ולא ירווח להם ביום או בלילה, שכן השתחוו לחיה ולפסלה ונשאו את סימנה על מצחם או ידם.